כשאנחנו מדברים על היכולת לצמוח מתוך קושי ומתוך משבר חשוב שנכיר שני מושגים חשובים: חוסן נפשי וצמיחה פוסט טראומתית.
חוסן נפשי – היכולת שלנו להישאר יציבים אל מול הקושי. אין הכוונה שלא יכאב לנו או שלא ניפול, אלא הכוונה היותר מדויקת היא שגם אם ניפול – נצליח לקום ולחזור לעצמנו. זו היכולת של המערכת הנפשית שלנו להתאושש מהזעזוע ולא להישבר.
צמיחה פוסט–טראומטית -זה מצב שבו אנשים צומחים דווקא מתוך המצוקה שלהם, כי היא זו שחייבה אותם לחפש משמעות וכוחות מתוך השבר שחוו. צמיחה פוסט טראומתית עוסקת ביכולת "להפוך למשהו חדש" – יש כאן איכות של טרנספורמציה, בנייה של כוחות פסיכולוגיים חיוביים שלא היו קיימים בנו קודם. שינויים בזהות, בערכים ובתפיסת העולם, גילוי עוצמות אישיות חדשות ושיפור מערכות יחסים הם דוגמאות לתחומים בהם אנשים יכולים להשתנות ולצמוח בעקבות טראומה.
אם נדמה את הנפש לקפיץ, חוסן הוא היכולת של הקפיץ להימתח ולחזור בדיוק לצורתו המקורית. צמיחה פוסט–טראומטית, לעומת זאת, היא מצב בו המתח היה כה חזק עד שהקפיץ שינה את צורתו והפך למבנה חדש, מורכב ובעל יכולות שונות לחלוטין.
האם כל האנשים יחוו צמיחה פוסט טראומתית?
רוב האנשים שחוו טראומה יצליחו להתמודד איתה, חלק מהאנשים יתמודדו עם הטראומה מתוך החוסן הנפשי שקיים בהם וחלק יחוו תהליך של צמיחה פוסט טראומתית. חשוב להדגיש שעל פי רוב הצמיחה אינה תהליך פסיבי שקורה מעצמו עם הזמן. היא דורשת תהליכי אקטיביים של התבוננות ועשייה.
מעט מהאנשים שהתמודדו עם טראומה בעברם יחוו הפרעת דחק פוסט טראומתית.
מה לא מומלץ לא לעשות כאשר מתמודדים עם הפרעת דחק פוסט טראומתית?
· להתבודד – זה בסדר גמור לרצות לפעמים להיות לבד. זה בסדר לרצות להיות בשקט עם עצמנו. עדיין, בדידות ממושכת וחוסר במפגשים בינאישיים נמצאות כמעכבים משמעותיים בתהליך הצמיחה מתוך הטראומה. היכולת לשתף אחרים והשימוש בתמיכה חברתית חשובים מאוד באיוורור החוויות הפנימיות.
· להתעלם מרגשות, להדחיק ולהתעלם – כל אלו מונעים מהאדם את ההתמודדות האמיתית עם זיכרונות הטראומה. כתוצאה, הטראומה עלולה להמשיך להשפיע על האדם בצורה לא מודעת, לדוגמא, זיכרונות שצפים, תחושה של התנתקות או התנהגות הימנעותית מטריגרים שעלולים להזכיר את אשר היה.
· שימוש לרעה באלכוהול ובחומרים ממכרים – שימוש בסמים ובאלכוהול מונע מהאדם לפגוש את הקושי ולהתמודד איתו – רגשית וקוגנטיבית. דווקא ההתמודדות וההרהורים החוזרים על הקושי הם אלו שמובילים לעיבוד שמוביל לפיתוח אסטרטגיות התמודדות יעילות ולצמיחה פוסט טראומתית.
· דפוסי תקשורת משפחתיים – למשל "קשר של שתיקה" במשפחות של ניצולי טראומה (כמו ניצולי שואה) שעלול להוביל לאימוץ דפוסים של הימנעות מחשיפה אצל הדור הבא.
מה כן מומלץ לעשות כאשר מתמודדים עם הפרעת דחק פוסט טראומתית?
· קבלה – קבלת העובדה שהטראומה הייתה כואבת ושהרגשות עמם אנו מתמודדים אמיתיים. קבלת המציאות מהווה מרכיב חשוב בתהליך. חשוב גם לתת לעצמנו את הזמן להתקדם בקצב שנכון לנו. משך זמן העיבוד והצמיחה לוקח זמן אחר לכל אדם. לאפשר לעצמנו זמן לעקל את הדברים, לעבד אותם, להתאבל עליהם וזמן לעבוד על ההחלמה. כאמור תהליך של צמיחה פוסט טראומתית הוא תהליך של עבודה ולא רק של המתנה ומנוחה.
· קוגניציות (מחשבות) – לאפשר לעצמנו לחשוב על האירוע במטרה לתת לו משמעות ולבנות מחדש את "עולם ההנחות" שהתנפץ בעקבות הטראומה. זוהי חשיבה מודעת המכוונת להבנת ההשפעה של האירוע על החיים ולגיבוש מטרות חיים חדשות. כמובן שמומלץ לנסות לפרש את האירועים השליליים בצורה חיובית יותר, מה שעשוי לעורר שינויים חיוביים.
· שיתוף ותמיכה חברתית– מומלץ לשתף את החוויות הפנימיות ואת העולם הרגשי עם אנשים שאנחנו מרגישים שיתמכו בנו וייקחו אותנו למקום בונה ומצמח. גם שיתוף חוויות עם אנשים שעברו טראומה דומה יכול לסייע בנרמול התחושות והרגשות.
· אסטרטגיות התמודדות ופעולה – צמיחה אינה רק תהליך קוגניטיבי, היא דורשת נקיטת פעולות ממשיות ומשמעותיות, דוגמת התנדבות התורמת להפחתת מתח פוסט–טראומטי.
חשוב להיות גמיש בין האפשרות לעבד את העולם הפנימי לבין הצורך ליצור הסחת דעת ו"איוורור". פרקי זמן של הסחת דעת מאפשרים הפחתת מצוקה זמנית כאשר ההתמודדות ישירה מדי.
· תרגול הרפייה ונשימות – פיתוח יכולות התמקדות, הרגעה וויסות רגשי מאפשרים להתמודד ולעבד את הטראומה בצורה מלאה יותר, במקום לדחות אותה הצידה כי היא כואבת נוחה מדי.
· התמודדות רוחנית ודתית– פנייה לערכת האמונות הרוחניות או הדתיות שלנו יכולה לתת לנו תחושת תמיכה, משמעות ותחושת שליטה דרך היקשרות לכוח שהוא יותר גדול מאיתנו.
טיפול מכוון התמודדות עם טראומה
גדילה פוסט־טראומטית אינה מתרחשת באופן פסיבי. טראומה מערערת את תחושת הביטחון, המשמעות והאמון, בעצמנו ובעולם, לכן הדרך לצמיחה עוברת דרך עיבוד עמוק, מדויק ומוחזק. במסגרת מערכת היחסים הטיפולית האדם יפתח מיומנויות לתרגול ויסות רגשי, יקבל ידע לגבי תסמיני טראומה, ילמד דרכים חדשות להתמודדות, יצליח לדבר על האירוע הטראומטי והשפעתו וכן יחקור נרטיב שיכול לעזור לו למצוא משמעות ולרתום את כוחותיו לתהליך של התפתחות וגדילה.
ד"ר ענבר כהן, מורת דרך לתהליכי השינוי. בעלת קליניקה לטיפול נפשי. העבודה עם ד"ר ענבר כהן, טיפול נפשי ממוקד מטרות ותוצאות, מתקיימת בקליניקה או אונליין. הטיפול מתמקד בכוחות וביכולות שקיימים בכל אחד מאתנו ובמתן כלים לצלוח את האתגר הנוכחי. לתאום פגישה צלצלו לטלפון שמספרו: 052-6909091. למידע נוסף כנסו לאתר אינטרנט בכתובת: www.inbarcohen.com.
